Nazir
Daf 3b
מִן הָכָא הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ. רִבִּי. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רִבִּי אִמּי. דִּבְרֵי רִבִּי. נְזִיר עוֹלָם מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. דִּבְרֵי חֲכָמִים. פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. אָֽמְרָה כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אֶלָּא אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. וְאֵי זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת בִּשְׂעָרוֹת רֹאשִׁי וּבַעֲפַר הָאָרֶץ וּבַחוֹל הַיָּם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֵר. מְלֹא שְׂעָרִי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִם בְּאוֹמֵר. כְּמִינְייָן שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין. בְּאוֹמֵר. בְּשִׂיעֵר. רִבִּי אוֹמֵר. מְלֹא רֹאשִׁי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. בְּאוֹמֵר. כְּמִינְייָן שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. וְכָאן לָמָּה לָמָּה אֵין הָאִישׁ נוֹדֵר. שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כִּמְזָרֵז עַצְמוֹ מִן הָאִיסּוּרִין. וְעוֹד מִן הָדָא. הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אִם אָמַר. 3b כִּמְלַקְּטֵי קַיִץ וּכְשִׁיבֳּלֵי שְׁמִיטָּה וְכַכּוֹכָבִים שֶׁבָּרָקִיעַ. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִין תֵּימַר רִבִּי יְהוּדָה כְרַבָּנִין. כְּרִבִּי הוּא הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הֲוָה וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם נְזִירוּת. וְיֵידָא אָֽמְרָה עַל רַבָּנִין שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה. בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְהָא אָֽמְרָת. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ.
Traduction
D’après qui notre Mishna dit-elle: ''lorsque la chevelure devient par trop lourde, il est permis de l’alléger (en la taillant)''? Ce doit être selon Rabbi, car R. Jérémie a dit au nom de R. Imi: d’après Rabbi, le Nazir à perpétuité peut se faire raser une fois par an; selon les autres sages, tantôt il se fera raser une fois à la fin de chaque mois, tantôt seulement au bout d’un an. En effet, dit R. Ila au nom de R. Yossé, une Mishna confirme cette explication (qu’il s’agit d’un Nazir à perpétuité) en disant: Celui qui dira: ''que je sois Nazir comme mes cheveux de la tête, ou comme la poussière de la terre, ou comme le sable de la mer'', sera comme engagé à perpétuité dans le Naziréat; mais il pourra se raser à la fin de chaque mois; selon Rabbi au contraire, il ne lui est pas permis de se faire raser tous les mois; cette autorisation est seulement accordée à celui qui dit: ''que je sois engagé au Naziréat comme les cheveux de ma tête, ou la poussière de la terre, ou le sable de la mer'' (en ce cas l’engagement est long). R. Zeira dit que la discussion soulevée ici a lieu en cas d’énoncé vague; car s’il avait dit ''plein mes cheveux'', tous reconnaîtraient que ce Nazir peut seulement se raser au bout d’un an; et s’il avait dit: ''par le nombre des cheveux de la tête'' (indice de périodicité usuelle), tous reconnaîtraient que le Nazir peut se raser à la fin de chaque moi;; il faut donc admettre que la discussion porte sur le cas où l’énoncé dit: ''comme les cheveux de la tête'' (d’une façon indéterminée). Cet énoncé, selon Rabbi, équivaut à l’expression: ''plein mes cheveux'' (et comporte le Naziréat d’un an); selon les autres sages, cet énoncé équivaut à l’expression: ''par le nombre de mes cheveux'' (et comporte le Naziréat restreint à un mois). Pourquoi ici (pour celui qui dit: ''comme les cheveux de la tête'') y a-t-il mention de plusieurs Naziréats échelonnés? En réalité, l’homme ne prononce pas de vœu d’abstinence; seulement, il s’incite lui-même à s’éloigner de tout interdit (les périodes d’un mois suffisant). On peut encore prouver par la suite (qu’il y a seulement discussion en cas d’énoncé vague). Selon R. Juda (22)Tossefta à ce, ch. 1., il arrive de plus que si un homme dit vouloir être (considéré comme Nazir) aussi bien que les produits d’été (mis sur les claies à sécher), ou comme les sentiers élargis pendant l’année de repos agraire, ou comme les étoiles du firmament (tous énoncés visant le grand nombre), cet homme sera Nazir pour toujours, mais pourra se faire raser à la fin de chaque mois. Or, pourrait-on dire que Rabbi est du même avis que les autres sages? (et en conclut-on que si l’énoncé dit ''par le nombre des cheveux'', Rabbi admettrait aussi de fixer la périodicité du naziréat à un an)? C’est donc l’avis (opposé) de Rabbi que vient s’ajouter l’opinion émise par R. Juda (23)''Cf. Midrash Rabba sur (Nb 4); Rabba à Samuel, ch. 27.'' (et la discussion a seulement lieu en cas d’énoncé indéterminé). Absalom était un nazir à perpétuité, et il ne pouvait se raser qu’à la fin de l’année, par suite de son degré d’engagement. D’où savons-nous que, selon les avis des autres sages, le Nazir perpétuel peut se faire raser à la fin de chaque mois? De ce qu’il est dit plus loin (1,5): ''Celui qui déclare vouloir être Nazir ''plein la maison'' ou ''une hotte pleine'' devra être examiné, et on lui demandera ce qu’il a entendu énoncer par ces expressions; s’il répond avoir sous-entendu par là une longue période, il sera Nazir un mois; mais s’il dit avoir compris par là un naziréat ordinaire (indéterminé), on considérera que la ''hotte'' (sus énoncée) pourrait être remplie par des grains de moutarde, et il devra rester Nazir toute sa vie''. C’est à ce sujet qu’il a été enseigné (dans une barayeta): ce même Nazir pourra se faire raser à la fin de chaque mois d’abstinence (c’est donc conforme à l’avis des sages). On a dit plus haut qu’après certain énoncé le Nazir ne pourra se faire raser qu’à la fin de l’année.
Pnei Moshe non traduit
מן הכא הכביד שערו. כמאן אזלא מתניתא דהכא דקתני בנזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער:
רבי. היא דס''ל לדידיה נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש כדאמר ר' ירמיה משום ר' אימי וה''נ מתני' דקתני מיקל בתער אחת לי''ב חדש קאמר כדיליף לקמן מאבשלום:
דברי חכמים. אבל חכמים אמרי פעמים וכו' כדמפרש לה לקמן:
מתני'. דלקמן אמרה כן דפליגי בנזיר עולם ולר' מגלח אחת לי''ב חדש:
ה''ז נזיר עולם ומגלח אחת לל' יום. דס''ל נזירות הרבה קביל עליה:
אין זה מגלח אחת לשלשים יום. דנזירות אריכתא קביל עליה והוי נזיר עולם ומגלח אחת לי''ב חדש:
האומר הרי עלי נזירות. בהא אמרינן נזירות מרובה קביל עליה:
בסתם חלוקין. כדמפרש ואזיל וה''ג אם באומר מלא שערי כ''ע מודיי שמגלח לאחר שנים עשר חדש. דמשמע נזירות אריכתא כמלא שער ראשו קביל עליה:
אם באומר כמיניין שערות ראשי כ''ע מודיי שמגלח אחת לשלשים יום. דנזירות חלוקין הן:
אלא כן אנן קיימין. כי פליגי בהא באומר כשער ראשי סתם רבי אומר מלא ראשי קאמר ונזירות אריכתא הוי ודינו כמו בנזיר עולם ורבנן אמרי דהוי כאומר כמנין שער ראשי ועל נזירות חלוקות נתכוין:
וכאן למה. כלומר טעמייהו דרבנן מסיק למה אמרו כאן באומר סתם כשער ראשי דלנזירות הרבה נתכוין:
אין האיש נודר. מפני שאין האיש נודר בנזירות אלא לפי שאינו אלא כמזרז עצמו ולהתרחק מן האיסורין והילכך לא מחמרינן עליו ובנזירות של שלשים שלשים סגי ושמעינן מיהת דלרבי נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש:
ועוד מן הדא. סייעתא דלא פליגי ר' ורבנן אלא באומר כשער ראשי אבל אם אמר כמנין אפילו רבי מודה דנזירות חלוקות הן:
אם אמר. הריני נזיר כמלקטי קיץ. כשמייבשין התאינים עושים הקייצין תילין תילין מתאנים לייבש א''נ שעושין שבילים הרבה בין הקציעות כדי שיהו מהלכין בנתיים ולא יהיו נדרכים ברגל וכן כשבילי השמיטה לפי שבשמיטה אין השדות זרועות וכל העם מרבין שבילין להלך בתוכן:
אין תימר רבי יהודה כרבנין. בתמיה וכלומר וכי מצית אמרת דרבי יהודה אדרבנן קאי דהא מדקאמר הוסיף רבי יהודה בזה שאפי' לא אמר כמנין אלא כמלקטי קיץ מגלח אחת לל' יום ש''מ דבמניין רבי מודה ולא פליג אלא בדלא אמר כמנין והיינו דקאמר הוסיף רבי יהודה אדברי רבי שאפי' לא אמר אלא כמלקטי קיץ נמי נזירות הרבה קביל עליה ומגלח אחת לשלשים יום דאי תימא דרבי פליג אפי' באומר כמנין וע''כ ר' יהודה אדרבנן קאי וא''כ מאי הוסיף הא ר' יהודה כרבנן גופייהו קאמר דלדידהו נמי אין חילוק ולעולם אמרינן נזירות חלוקות הן:
כר' הוא הוסיף רבי יודה. אלא ודאי אדברי ר' קאי ורבי לא פליג אלא בלא אמר כמניין והשתא שייך שפיר הוסיף ר' יהודה:
אבשלום נזיר עולם הוה. טעמא דר' מפר' דמוקמינן מתני' כוותיה ומיקל בתער דקאמר לי''ב חדש הוא כדאשכחן באבשלום שהיה נזיר עולם ומגלח אחת לי''ב חדש משום נזירות:
ויידא אמרה. השתא מהדר לפרש הא דאמרן לעיל לדברי רבנן נזיר עולם פעמים מגלח אחת לשלשים יום ופעמים שהוא מגלח אחת לי''ב חדש. ואיזה הוא ששמענו לרבנן כן:
הדא הוא דתנינן. לקמן בהלכה ד' הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי נזירות אחת קבלתי עלי אלא שנראית לי גדולה כמלא הבית נזיר שלשים יום ואם אמר סתם נזרתי ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים בלשוני רואין את הקופה כאלו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו:
ותני עלה. בברייתא שהוא מגלח אחת לשלשים יום והיינו כרבנן דאי לרבי הא אמר נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש ואע''ג דאמרינן לעיל באומר מלא שערי דאפי' רבנן מודו מגלח אחת לי''ב חדש שאני הכא שאומר סתם נזרתי ומניח לב''ד שידונו דעתו וכונתו ולפיכך רואין את הקופה כמלאה חרדל ונזיר עולם הוא דהוי אבל מ''מ אמרינן דנזירות חלוקות הן שקיבל עליו ולא נזירות אריכתא דכולי האי לא מחמרינן עליה ומגלח אחת לשלשים יום:
והא אמר. ומהא דאמרן לעיל אליבא דרבנן שמענו שנזיר עולם פעמים שהוא מגלח אחת לי''ב חדש באומר מלא שערי דהתם אמרינן מסתמא נזירות אריכתא קביל עלוי' לפי שאינו מסופק בדברי עצמו כמו הכא שאומר סתם נזרתי:
מָנָה ו̇ חֳדָשִׁים וְנִיטְמָא מוֹנֶה עֹד ו̇ חֳדָשִׁים אוֹ חוֹזֶר וּמוֹנֶה י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁעָֽבְרוּ עָלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וְנִיטְמָא. רִבִּי מָנִי בָּעֵי. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ שְׂעָרוֹ בְּרַם מִי מַתִּירוֹ לְגַלֵּחַ. הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר ב̇ יָמִים. נְזִיר עוֹלָם נָזִיר מִכְּבָר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר ב̇ יוֹם. נְזִיר עוֹלָם נָזִיר מִכְּבָר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ נָזִיר. אוֹ מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ נִיטְמָא וְאֵין לוֹ מֵהֵיכָן לִסְתּוֹר אֵינוֹ נָזִיר.
Traduction
Mais si après un espace de 6 mois il devient impur, lui suffira-t-il de compter encore un intervalle de 6 mois pour arriver à la période d’un an, ou bien faudra-t-il recommencer à compter une année complète de Naziréat? (question non résolue). De même, si après avoir achevé la périodicité il ne veut se faire raser que 2 ou 3 jours après la fin, et à ce moment il devient impur, faudra-t-il recommencer la période d’abstention, ou non? Certes, répliqua R. Mena, il n’y a nul doute qu’aussi longtemps que ''la chevelure n’a pas été sanctifiée par le sang (24)Cf. ci-après, (6, 10).'' (tant que le sacrifice d’expiation, exigible en ce cas, n’a pas été accompli), il n’est pas permis de se raser (ce sera donc également défendu dans le présent cas). Si quelqu’un dit ''que je sois Nazir au bout de 20 jours'', lorsqu’il l’est déjà à perpétuité, sera-t-il soumis au Naziréat sévère dès que l’énoncé a eu lieu? Dira-t-on qu’en raison de la faculté qui lui reste de ce raser (à la fin de chaque période d’interruption), le Naziréat lui sera imputable, ou ne le sera-t-il pas, parce qu’en cas d’impureté de cet individu il ne saurait y avoir de cessation? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
מנה ו' חדשים. ובעי הש''ס בהא דאמרינן דנזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש ואם מנה ו' חדשים ונטמא מהו אם אמרינן דלא הוי כנזירות מפורש ואינו סותר את הכל אלא מונה עוד ו' חדשים ומגלח או דאמרינן דדמי לסתם נזירות או לזמן מפורש וסותר את הקודמין וחוזר ומונה י''ב חדש ולא איפשיטא:
השלים נזירותיו. בעיא אחריתא היא ואנזיר דעלמא קאי אם השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שנטמא מהו אם סותר הוא את הכל הואיל ועדיין לא גילח או דילמא כיון שכבר השלים וראוי הוא לגילוח אינו סותר:
ר' מנא בעי. הקשה על זה דמאי מספקא ליה הא מכיון שלא קידש שערו בדם הקרבן מי מתירו לגלח הרי אין לו לגלח עד שיביא קרבנותיו כדתנן לקמן פ''ו וא''כ עדיין אינו ראוי לגילוח הוא:
הריני נזיר לאחר כ' יום. אם קיבל עליו סתם נזירות לאחר עשרים יום ונזיר עולם מכבר כלומר ונזיר עולם מעכשיו מהו אם חיילא עליה נזירות עולם מהשתא או לא:
מאחר שיש בידו לגלח. מי אמרינן דמאחר שיש בידו לגלח בתוך נזירות עולם כדתנן מיקל בתער והוי כמי שיש להן הפסק וכיון דאפשר לאפסקינהו חל עליה נזירות עולם מיד ולאחר עשרים מונה נזירות של שלשים ומגלח או דילמא מאחר שאילו נטמא בתוך נזירות עולם ואין לו מהיכן לסתור דבנזירות עולם לא שייכא סתירה ואם כן הוי כמי שאין להן הפסק והכא כיון דאי אפשר ליה בלא הפסק לא חיילא עליה נזירות עולם עד שישלים נזירותו לאחר עשרים יום והדר הוי נזיר עולם ובהנך עשרים קמאי מותר ביין ובתגלחת וטומאה ולא איפשיטא:
Nazir
Daf 4a
משנה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת גְּדוֹלָה הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת קְטַנָּה אֲפִילוּ מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שָׁעָה אַחַת הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אַחַת נָזִיר שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם שֶׁאֵין נוֹזְרִין לְשָׁעוֹת.
Traduction
Le Naziréat indéterminé (sans fixation d’une limite de temps) est d’un mois (27)V. ci-après, (6, 3).. Soit que l’on dise: ''je veux être Nazir pour une longue durée'', soit ''je veux être Nazir pour une courte durée'', se fut-on engagé ainsi depuis ce moment jusqu’à la fin du monde, le Naziréat est d’un mois (28)On suppose que, dans sa pensée, la période de 30 jours est considérée comme infinie.. S’il dit: ''je veux être Nazir un jour en plus'' ou: ''je veux être Nazir et une heure de plus'', ou: ''je veux être Nazir et une moitié'', il s’est engagé à deux périodes d’abstinence. Mais s’il a précisé vouloir ajouter une heure aux 30 jours réguliers du Naziréat, il sera Nazir 31 jours, car on ne tient pas compte des heures en fait de Naziréat. G. Bar-Qappara dit: le mot IHYE, sera (Nb 6, 5) équivaut (par la supputation des lettres) au nombre 30 (voilà pourquoi le naziréat simple aura le même nombre de jours). Selon R. Samuel b. Nahman, au nom de R. Jonathan, ce nombre est ainsi fixé par rapport au chiffre de 29 fois d’emploi du terme Nazir, dans le chapitre consacré à ce sujet (29)''Le 30e jour est compté à part, comme celui de la cessation, ou celui auquel il est permis de se raser, puis d'offrir le sacrifice. Cf. Sifri, section Nasso, ch. 25; Midrash Rabba sur Nb ch. 10.''. -Mais le nombre des emplois du mot Nazir n’est-il pas de trente? -C’est vrai, dit R. Yossé b. R. Aboun, mais l’un de ces versets sert à indiquer une première fois le précepte même du Naziréat (réservant les 29 autres à l’application de la durée du temps d’abstinence à observer).
Pnei Moshe non traduit
מתני' סתם נזירות שלשים יום. כדמפרש בגמרא דכתיב קדוש יהיה יהי''ה בגימטריא שלשים מכאן סמכו לומר שאין נזירות פחות משלשים יום:
אחת גדולה. בין שאמר הריני נזיר נזירות אחת גדולה ובין שאמר הריני נזיר אחת קטנה ובין שאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם נוהג בנזירות שלשים יום דגדולה דקאמר כלומר גדול עלי הנזירות דטריחא עלי או קטנה דלא טריחא עלי כלל ומכאן ועד סוף העולם דקאמר הכי משמע זאת הנזירות ארוכה עלי כמכאן ועד סוף העולם:
הריני נזיר יום אחד. ובנוסחת הבבלי הריני נזיר ויום אחד ומכיון שאמר הריני נזיר קבל עליו נזירות אחת וכי הדר ואמר ויום אחד הרי יש כאן נזירות אחרת דאין נזירות פחות מל' יום וכן נמי כי אמר הריני נזיר ושעה אחת והריני נזיר אחת ומחצה יש כאן שתי נזירות שאי אפשר להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות שלא יהיה נזיר ל' יום ומשום הכי הרי זה נזיר שתים ומגלח לסוף שלשים ונוהג נזירות אחרת:
נזיר שלשים ואחד יום שאין ניזורים שעות. דכתיב ימי נזרו והרי הוא כאלו אמר שלשים ואחד יום והכא לא אמרינן דשעה אחת דאמר נזירות בפני עצמה היא הואיל ויש לצרפה עם מנין שלשים שהזכיר בתחלה:
הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר 4a לּ̇ יוֹם. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן נָזִיר מִכְּבָר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מִסְתַּבְּרָא שֶׁתִּדְחֶה נְזִירוּת תּוֹרָה לִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן. מַה טַעֲמָא. כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ תּוֹרָה. יָצָאת נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁאֵינָהּ תּוֹרָה.
Traduction
Lorsque quelqu’un dit vouloir être simple nazir au bout du mois, et il se trouve déjà être dans le cas du Naziréat de Samson, cette dernière situation est-elle de suite imputable à l’individu, de sorte qu’il ne peut plus s’engager dans un naziréat simple, ou celle-ci sera-t-elle suspendue de façon à faire place (après un mois) au naziréat simple? Il semble, répond R. Hinena, que le Naziréat de la Bible (le simple) doit l’emporter sur celui de Samson (cet individu pourra donc observer un mois simple s’abstention), car il est dit (Nb 6, 21): Ainsi fera-t-il en sus de la règle (tora) relative à son abstinence; on en déduit qu’il sera ainsi pour le Naziréat légal (de la Tora), non pour celui de Samson, qui n’est pas légal (mais d’institution doctrinale).
Pnei Moshe non traduit
הריני נזיר לאחר שלשים יום ונזיר שמשון מעכשיו. מהו מי אמרינן דחיילא עליה נזירות שמשון מיד ותו לא מצי למימני נזירות לאחר ל' יום דהא נזיר שמשון אי אפשר לו לגלח או דילמא מהאי טעמא אמרינן דלא חיילא עליה מיד נזירות שמשון ותדחה לסתם נזירות:
מסתברא שתדחה נזירות תורה. סתם נזירות שמפורש בתורה לנזירות שמשון שאינה תורה שהרי לא הוציא שמשון נזירות מפיו כדלקמן ואם כן אפילו חיילא עליה מיד נזירות שמשון מונה נזירות לאחר שלשים יום ומגלח:
נִיִטְמָא. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. לא אָמַר אֶלָּא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. הָא לִלְקוֹת לוֹקֶה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן מְטַמֵּא לַמֵּתִים. שֶׁכֵּן הָיָה שִׁמְשׁוֹן עַצְמוֹ מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אָמַר. כְּשִׁמְשׁוֹן. לֹא אָמַר כְּלוּם. שֶׁלֹּא חָלָה נְזִירוּתוֹ מִפִּיו עָלָיו. מַאי טַעֲמָא. כְּפִי נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ חָלָה מִפִּיו עָלָיו. יָצָא נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁלֹּא חָלָה מִפִּיו עָלָיו אֶלָּא מִפִּי הַדִּיבֵּר. מַאי טַעֲמָא. כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן.
Traduction
Si cet homme est devenu impur, est-il dit, il n’est pas tenu d’offrir un sacrifice d’impureté''. Il y a seulement la dispense d’offrir un sacrifice; mais la pénalité des coups de lanière subsiste en ce cas. Cet avis de la Mishna doit émaner de R. Juda, car il a été enseigné en son nom (25)Tossefta à ce, ch. 1.: Un Nazir à la manière de Samson peut (malgré son état) se rendre impur pour enterrer les morts, comme Samson lui-même l’a fait. Selon R. Simon, l’expression: ''comme Samson'' (pour s’engager à l’abstinence) n’équivaut à rien, car celui-ci ne s’est pas engagé au Naziréat de sa propre bouche. Or il est dit (ibid.): aux termes (26)Littéralement: d'après la bouche. de son engagement; il faut donc avoir prononcé soi-même son vœu de naziréat, à l’exclusion du Naziréat de Samson, lequel n’a eu lieu qu’à l’instigation de la Providence, comme il est dit (Jg 13, 4): Car cet enfant devra être un abstème de Dieu dès le sein maternel.
Pnei Moshe non traduit
נטמא אינו מביא קרבן טומאה. קתני במתני' גבי נזיר שמשון ודייק הש''ס לא אמרן אלא קרבן טומאה הוא שאינו מביא הא ללקות הוא לוקה:
מתני' דר' יודה. דס''ל אם אמר כנזיר שמשון חיילא עליה נזירות אלא שמטמא למתים לכתחילה והא דקאמר אם נטמא איידי דתני רישא הכי כדפרישית במתני':
שלא חלה מפיו עליו. הנזירות אלא מפי הדיבור נאמר לה על ידי המלאך כי נזיר אלהים וגו' ולא הוי מתפיס בדבר הנדור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source